החוויה האישית שלי עם חב"ד

אף פעם לא חשבתי שחב"ד זה לא משהו מיוחד, זה עוד איזו חסידות רגילה..

תמיד ידעתי שיש כאן משהו מיוחד, שזה לא סתם שנולדתי חבדני'ק..

ולא רק שזה לא סתם אלא שאין משהו אחר בעולם שיכול לדמות או להתקרב לזה בכל דרך...

הרבי מליובאוויטש
רבי מנחם מענדל שניאורסאן

חב"ד זה אור מיוחד במינו שמאיר על כל יהודי שרק מתקרב, פעם אחת של לימוד תניא מספיקה בשביל להאיר אצל יהודי עולם שלם, ולאחר שאתה נוגע בזה פעם אחת מתעורר אצלך חשק לעוד ועוד ומעלים בך את כל הרצונות האחרים, זהו אחד התענוגות הגדולות שאלוקים ברא בעולם הגשמי שלנו.

הקשר שלי עם חב"ד שונה מהרבה חבדניקים - אמנם נולדתי חבדני'ק אבל לולא הייתי מטייל בעולם ופוגש את חב"ד שם מי יודע אם הייתי היום קשור איך שהוא
לחב"ד, ואני לא סתם טיילתי בעולם, אלא הייתי בבתי חב"ד מספר רצוף של שנים בכל מיני מקומות, ולא רק שהייתי אלא פשוט עזרתי לשליחי חב"ד באותו המקום לקרב יהודים לאביהם שבשמיים..

-->

זה היה הדבר היחיד שבאמת ריגש אותי, שבאמת הראה לי שיש פה עוד משהו חוץ מאגו ותאבות שעוברות וחולפות, העולם הזה קצת יותר מהותי ממה שהוא נראה, וכשאתה רואה יהודי שמטייל באיזה חור נידח אלפי קילומטרים מישראל ודוקא לבית חב"ד מגיע ויושב איתך בסעודת שבת אתה מבין שאין..

זה היעוד של העולם, בשביל זה אנחנו כאן.